כל מה שצריך לדעת על היתרי בניה

מהו היתר בניה?

היתר בניה הוא אישור לבנות (בית או תוספות לבית) על פי תכנית מפורטת שהוגשה לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. המסמך כולל תכנית מבנה, פרטי המתכננים, פרטי מבצעי העבודה, ופרטי הפיקוח על הבניה. כמו כן, מצורפים אישורים של הרשויות המעורבות בפרויקט - חשמל, מים, ביוב וכו'. גם לפני כל שינוי במבנה קיים מומלץ לבדוק האם יש צורך בהיתר בניה במקרה הספציפי הזה. 

חשוב לדעת שבניה, שינוי או תוספת בנייה שנעשים ללא היתר בניה חוקי זו עבירה פלילית.

מתי נדרש היתר בניה?

החוק קובע כי נדרש היתר בניה בכל אחד מהמקרים הללו:

  • בנייה של מבנה/בית חדש
  • הריסה של מבנה קיים ו/או בנייה מחדש
  • שינויים בקירות חיצוניים, כמו פתיחת חלון, קירוי, סגירת מרפסת
  • שינויים בשטח החיצוני ששייך לבית/לנכס, למשל קירוי חניה, הצבת גדר, בניית מחסן, התקנת פרגולה/סככה
  • שינויים של שטח המבנה, שנוגעים בשלד הבניין או בשטחים משותפים.

בכל מקרה של שינוי שמהססים לגביו, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע על מנת לבדוק את נושא היתר הבניה, ואת החריגים האפשריים.

מהם שלבי הגשת בקשה להיתר בניה?

על פי מינהל התכנון, שהוא הגוף הממשלתי שממונה על כל ועדות התכנון המקומיות, יש מספר שלבים ברורים:

  • פניה לאיש מקצוע לשם הכנת בקשה להיתר - הגשת הבקשה צריכה להיות חתומה ע"י מהנדס מבנים, אדריכל או הנדסאי בניין. הוא גם זה שייעץ לכם אם אתם בכלל זקוקים להיתר בניה במקרה הזה. הוא יערוך את הבקשה לפי תכניות, הנחיות, תנאים והוראות החלות על השטח, יצרף את כל המסמכים הנדרשים ואת חתימות בעלי התפקידים הרלוונטיים. הוא גם יפרט את מטרת הפרויקט, את החומרים הדרושים, את השטחים הקיימים, את אחוזי הבנייה וכו'. 
  • בדיקת הוועדה – נציגי הוועדה עוברים על הבקשה ובודקים אם כל הנתונים והמסמכים הוגשו כחוק. אם הכל הוגש כראוי, תשולם מקדמה, והבקשה תועבר לשלב הבא.
  • בקרה מרחבית - בדיקה האם התוכנית בבקשה להיתר מתאימה לתב"ע ולהנחיות הקיימות. הועדה גם מאמתת חישובי השטחים וכד'. 
  • בקרת תכן - במידה והבקשה אושרה, היא מועברת לבקרת תכן – בקרה הנדסית על התכנון - בדיקה האם התכנון עומד בדרישות בטיחות השימוש. מדובר באישור גורמי כיבוי, משרד הבריאות וכד'. אם המהנדס מחליט שהבקשה אכן עומדת בתקנות, הוא יעביר אותה לוועדה המקומית בצירוף המלצה, והאישורים שהתקבלו מוזנים למערכת המקוונת. 
  • פרסום לשם ברור התנגדויות – אם הבקשה מכילה חריגה מסוימות מהתקנות הרגילות, יש לפרסם אותה בשני גופים בתפוצה ארצית, ובמקומון שבועי באזור. כמו כן, יש לשלוח את הבקשה לבעלי הנכסים הגובלים בשטח המדובר, ואולי גם להעמיד שלט בחזית המגרש. המטרה היא לתת הזדמנות למי שרואה עצמו נפגע מהבנייה להתנגד לה. 
  • ועדה מקומית – זה הדיון בו תחליט הוועדה האם לקבל או לדחות את בקשה, או להוסיף סייגים מסוימים. לתשומת לב, הקריטריונים משתנים בין המועצות והרשויות השונות

באיזה מקרים יש פטור מהיתר בניה?

על פי סעיף 145ג לחוק, לשר הפנים יש סמכות לקבוע סוגי עבודות שפטורות מהצורך בהיתר בניה. נכון להיום, פרויקטים פטורים מהיתר אם הם:

  • פשוטים מבחינה הנדסית.
  • לא מייצרים סיכונים, הפרעות, מטרדים או מפגעים סביבתיים רציניים
  • לא משפיעים באופן מהותי על חזות הבניין ועל הסביבה
  • לא  פוגעים בשלד הבניין וביציבות שלו, או במערכות אחרות בבניין

מאמר זה נכתב בשיתוף עם חברת אדריכלות והנדסה Ipac